דף הבית / קורס הכנה למבחן המתווכים / מבחן תיווך ינואר 2019
מבחן תיוך ינואר 2019

מבחן תיווך ינואר 2019

מבחן המתווכים באנר קומבו מאוזן ארוך

מבחן תיווך ינואר 2019

  • משך הבחינה – שעתיים.
  •  חומר עזר מותר בשימוש:

מבחן תיווך ינואר 2019 אוטוטו מתחיל ובטח יעניין אתכם לראות סוגי
מבחני תיווך שהיו לפניו.כאן תוכלו לראות דוגמא של מבחן תיווך בדיוק
כמו שתיראו כשתגיעו להיבחן רק שמבחן תיווך זה שייך לינואר 2018 .

  1. דיני מתווכים במקרקעין חוקים ותקנות – הניתן בבחינה ע״י רשמת

המתווכים ויש להחזירו בסיום הבחינה.

  1. מילון או מילונית אלקטרונית.
  2. אין לקפל, להדק במכונת הידוק או לחורר את "דף התשובות לנבחן".
  3. ציון עובר – 06 נקודות.
  4. בכל שאלה עליך לבחור את התשובה הטובה והנכונה ביותר בהתאם לחומר

הבחינה ולסמנה ב"דף תשובות לנבחן" על-ידי סימון X במקום המתאים.

  1. סימון שתי תשובות יגרום לפסילת התשובה.
  2. בדף התשובות יש להשתמש בעט כחול/שחור בלבד. עליך לסמן ב- X את המקום המתאים לתשובה שבחרת. אם ברצונך לשנות תשובה שכבר סימנת, עליך למחוק את התשובה על-ידי מילוי כל הריבוע בצבע כחול/שחור, ולסמן ב- X את התשובה החדשה. אם שינית את דעתך, עליך למלא שוב את הריבוע בעט כחול/שחור ולכתוב בצד שורת הריבועים את התשובה החדשה שבחרת.

מבחן תיווך ינואר 2019 -חלק 1

  1. מיכאל הוא הבעלים של דירה בקומה רביעית, בבית משותף בן 4 קומות ובו 2 דירות. בכל קומה יש 8 דירות. מידי שנה בימי החורף חודרים מי גשמים מגג הבניין לדירתו. מאחר שאין נציגות לבית המשותף, הוא פנה מספר פעמים לכל בעלי הדירות בכתב ובעל פה בדבר הצורך לתקן את הגג, אך נענה בסירוב בטענה שתיקון הגג אינו נוגע להם.

מה האפשרות הנכונה ביותר העומדת בפני מיכאל?

  1. על מיכאל לתקן את הגג באופן עצמאי ולדרוש משאר בעלי הדירות להשתתף בתיקון.
  2. על מיכאל לתקן את הגג באופן עצמאי ולדרוש משכנו בקומה רביעית מחצית מהוצאות התיקון.
  3. על מיכאל לפנות לאגודה לתרבות הדיור להסדרת העניין מול שאר דיירי הבית ולקבלת סיוע לתיקון הגג שמעליו.
  4. על מיכאל לפנות ולהגיש תביעה נגד בעלי הדירות בפני המפקח על הבתים המשותפים כדי שיורה להם לשאת בעלות תיקון הגג.
  5. יוסף, קשיש וחולה בן 21, מתגורר בשכירות מוגנת בדירה בת 5 חדרים בתל אביב. יוסף ביקש מבנו ראובן ובני משפחתו, המתגוררים בדירתם בבאר שבע, לבוא להתגורר עימו בדירתו המרווחת וכן לסייע לו בעת הצורך. ראובן ובני משפחתו קיבלו את הצעת האב ועברו לגור עימו, וזאת לאחר שהשכירו את דירתם בבאר שבע. לאחר שנה נפטר האב הקשיש. לאחר תום ימי השבעה פנה בעל הבית, מר גרשוני, לראובן, ודרש ממנו את פינוי הדירה והשבתה לידיו.

בנסיבות העניין, איזה מהמשפטים הבאים הוא הנכון ביותר?

  1. בעל הבית אינו צודק, מאחר שראובן התגורר ביחד עם אביו בדירה יותר מ- 6 חודשים בסמוך לפטירת אביו.
  2. בעל הבית צודק, מאחר שלראובן הייתה דירה אחרת למגורים בעת פטירת אביו.
  3. בעל הבית אינו צודק, מאחר שזכותם של ילדי הדייר להיות יורשים בעת פטירת האב.
  4. בעל הבית צודק, מאחר שראובן לא קיבל את הסכמת בעל הבית להתגורר בדירה ביחד

עם אביו.

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:
תוצאות בחינה של רשם המתווכים 2019
קורס הכנה למבחן המתווכים
מבחן תיווך 2019
הרשמה למבחן תיווך
מבחני תיווך לדוגמא

  1. פס"ד עא017/26 אהרון חסין נ' דוד בלס ואח', עוסק בערעורו של מתווך הטוען כנגד הסכום שנפסק לטובתו. העיסקה הייתה פרי תיווכו של המתווך, בה נחתם זכרון דברים בין הצדדים, אך בסופו של דבר לא יצאה לפועל, כי הקונה הודיע למוכר שאינו מעוניין בה.

בהתאם לפסק הדין, איזה מהמשפטים הבאים הוא הנכון ביותר?

  1. המתווך אינו זכאי לשכרו, מאחר שבסופו של דבר ההסכם לא מומש ולא קוים.
  2. המתווך זכאי לשכר, כי הוא מי שהביא את הצדדים לידי הסכם מחייב, גם אם הצדדים

לא מימשו את ההסכם או לא קיימו אותו.

  1. זכרון דברים עליו חתמו הצדדים אינו מהווה חוזה מחייב ולכן המתווך אינו זכאי לדמי תיווך.
  2. המתווך זכאי לדמי תיווך בשיעור 2% מהצד שהפר את ההסכם.
  3. מהו הסכם משבצת דו צדדי?
  1. הסכם חכירה שנחתם בין הסוכנות היהודית לאגודה שיתופית.
  2. הסכם חכירה שנחתם בין רשות מקרקעי ישראל לסוכנות היהודית.
  3. הסכם חכירה שנחתם בין רשות מקרקעי ישראל לאגודה השיתופית.
  4. הסכם חכירה שנחתם בין רשות מקרקעי ישראל לקרן קיימת לשראל.
  5. בע"א 77/052 חוה רבינאי נ' חברת "מן השקד" בע"מ )בפירוק( בו דן כב' השופט ברק המערערת, )גב' רבינאי(, טענה, בין היתר, כי זכרון הדברים עליו חתמה אינו הסכם מחייב, שכן נחתם ע"י המשיבה )חברת "מן השקד"( לאחר שהמערערת חזרה בה מהצעתה.

בנסיבות העניין ובהתאם לפסק הדין, איזה מהמשפטים הבאים הוא הנכון ביותר?

  1. המערערת חתמה על זכרון הדברים וקיבלה צ'ק כמקדמה. למרות שהמשיבה לא חתמה באותו מועד על זכרון הדברים, נקבע כי בנסיבות אלה מדובר בהסכם מחייב.
  2. זכרון הדברים שנחתם רק ע"י המערערת אינו הסכם מחייב, מאחר שהמשיבה חתמה עליו לאחר שהמערערת חזרה בה מההצעה.
  3. כל עת שהחוזה שנערך ולא נחתם בכתב, הצדדים לא יראו עצמם קשורים בו.
  4. זכרון הדברים הינו הצעה בלבד ואינו עומד בדרישות סעיף 8 לחוק המקרקעין, דהיינו

מסמך בכתב. רק עם חתימת חוזה, הצדדים יראו עצמם קשורים בו.